שאלות ותשובות

 

בדף זה תוכלו לקרוא שאלות של גולשים- ותשובות לשאלות אלו.
כל השאלות עברו שינויים, על מנת לשמור על חסיונם של השואלים.
מי שמעוניין ששאלתו לא תפורסם באתר- יכול לבקש זאת, והבקשה תכובד!
 
זקוקה לעזרה דחופה.
אני וחבר שלי בני 29, יוצאים כשלוש שנים; אני הגעתי להחלטה כי הוא האחד אך הוא טרם הגיע להחלטה ובנוסף אינו רואה את עצמו נשוי בעתיד הקרוב.
הבעיה שלי יותר ממוקדת בעובדה שאינו יודע אם אני האחת בשבילו ונורא מפחד מההחלטה. הוא מוכן ללכת לייעוץ זוגי - אך השאלה האם זה יעזור? הקשר נורא חשוב לשנינו ואנחנו מאוד אוהבים.
שאלתי היא, האם הייעוץ הזוגי נועד לקרב בין בני הזוג או שגם עשוי לגרום לפרידה?מה מטרת הייעוץ והאם יכול לעזור במצבנו?
 
אנחנו במשבר!
אני ובעלי זה 4 חודשים בבעיה גדולה: אני מאוד משתדלת "לתת" ובעלי יודע רק "לקחת". בתחילת מערכת היחסים שלנו ידעתי שהחברים שלו באים לפני, אם זה סנוקר פעם בשבוע, פוקר פעם בשבוע וכדורגל פעם בשבוע. לאחרונה (לאחר החתונה) אני מרגישה שהמצב רק מחמיר - אני יושבת בבית לחכות לו והוא יוצא עם חבריו. אני לא יודעת מה לעשות; כל דיון בעניין הוא דלת לוויכוח קולני ואני יוצאת הפגועה תמיד.
אנא עזרו לי.
 
יש לי בעיות עם בעלי, בעיות שהחלו עוד מימי חברותנו ורק התעצמו יותר ויותר. אני מפחדת לרשום שאין פתרון אלא להיפרד. יש לנו ילד מקסים, היחסים בינינו קרירים ביותר ומסתכמים בגידולו של הילד. זהו. שום כימייה אחרת. שום מגע. שום קרבה. אף שיחה מעניינת או בילוי משותף.
אני לא יודעת מה גרם לקשר להתערער עד כדי כך; אני באמת חוששת שאין מנוס מפרידה ואני מפחדת. פשוט מפחדת מה"לבד", מלהיות שוב ב"שוק הבשר" שטוענים שהינו רע כיום.
עזרו לי! בבקשה! אני מוטרדת מזה בלי סוף.
 
• שלום רב ד"ר שרה, אני בחורה בת 26 ואני סובלת מזה שנים מהפרעה דיכאונית, כאשר אובחנתי בגיל 22 כלוקה בדיכאון נוירוטי, אך לצערי פרשתי מהטיפול אחרי חודשיים למרות שהמצב היה קשה במיוחד. זכור לי מאז שהפסיכולוגית המטפלת הזהירה אותי ממרכיב הגיל, והטענה הייתה שככל שהגיל עולה כך עולה דרגת הקושי לטפל בבעיה. מכאן ואחרי שחוויתי מאז ועד היום הרבה קריסות נפשיות, רציתי לברר את אמיתות האמרה, ואם כן מה הסיכויים הממוצעים הקיימים בפניי לעבור טיפול מסודר בהצלחה?
תודה רבה.
 
אני מטופלת בטיפול פסיכולוגי כמעט חצי שנה מסיבות של דיכאון. בזמן האחרון התחלתי להרגיש רגשות עצומים כלפי המטפלת שלי. אני ממש מאוהבת בה וגם נמשכת אליה מינית (למרות שאני סטרייטית). אין לה ממש מושג שזו הרגשתי ואין לי כוונה לספר לה. אני מרגישה ממש מתוסכלת בגלל זה ולא יודעת מה לעשות. את חושבת שבמצב כזה צריך להפסיק טיפול? אולי היא תיבהל מזה... והאם זה קורה הרבה בטיפול? מה עושים?
 
מה ההבדל בין פסיכולוג ופסיכותרפיסט? קבעתי תור לפסיכותרפיסטית כיוון שלא מצאתי פסיכולוג פרטי זמין לזמן הקרוב. מאוד חשוב לי שהתהליך יהיה באופן פרטי ודיסקרטי.
תודה.
 
ברצוני לקבל מידע לגבי טיפול שרופא פסיכיאטר המליץ לי והוא נקרא התנהגות קוגנטיבית.
אני בת 55, גרושה, וכל חיי, לצערי הרב, התעללו בי. קודם הורי, אחר כך בעלי ועכשיו הבן שלי, שהוא בן שש עשרה.
לאחרונה יש לי לחצים מאד חזקים בחזה. הלכתי להיבדק וכרגע זה לא ברור, אבל הרופאה האישית שלי יודעת את כל היסטוריה, ושעברתי הצטברות של מתח ועצבים. במשך שנים ארוכות אני מתנגדת לקבל סתם תרופות. אני רוצה לטפל בעצמי בצורה טבעית.
 
שלום, אני וחבר שלי יוצאים כשנה וחצי ומתוכם גרים כחצי שנה יחד . לפני מס'חודשים חשתי כי החשק המיני שלו ירד ואני מתוסכלת מכך. הוא טען שזה נובע מדברים שמעצבנים אותו בי . הוא נוטה להפנים ולא להגיד מה הוא מרגיש.הוא טוען שהוא אוהב אותי ואינו שולט במצב. מה לעשות?
 
דר' שרה, שלום, בחג הרגשתי שהזוג הצעיר הלך יותר לצד של הכלה ואמרתי לבן שלי שיש לי הרגשה שהולכים יותר לשם הוא התפלא ואמרתי שנדבר עדיף שלא אני מבקשת איזון אך הכלה עושה מה שמתאים לה איך לנהוג אחרי שכבר דברתי מעט.
אני גם שואלת האם עדיין אנו נמצאים במקום של שתיקה, ולא לגלות את מה שאנו חשים או יש דרך אמצעית בה צריך למצוא את הדרך לומר ולמי לבן או לכלה?
 
שלום רב לך ד"ר שרה ברסלרמן
אני בת 43 גרושה 8 שנים בערך ו-2 ילדים 17.5 ו-15 ויש לי חבר כ-9 חודשים
הוא גם גרוש כשהכרתי אותו היה לפני כ-3 שנים הוא היה אז בלי ילדים ונולד לו ילד בסמוך להתחלה של הקשר
הוא עבר דיי הרבה במשך הזמן שהכרתי אותו והיה נגד זוגיות ובקיצור אדם עם הרבה רגשות שליליים על עצמו ועל הסביבה יש לו לקות למידה והפרעת קשב , היום הקשר התאדק יותר הוא כבר ישן אצלי אפילו כשילדיי בבית
מבחינתי אני מאד רוצה קשר זוגי טוב ובריא (אני עברתי נישואין לא קלים ואח"כ גירושין עוד יותר קשים תביעות משמורת מצד בעלי לשעבר , גביית מזונות דרך הוצאה לפועל ועוד) אך אינני יודעת איפה ואיך להתחיל
יש לי פחדים שאולי זה לא יצליח אני אפילו לא מסוגלת להתמודד עם זה שלבוא אליו ולבקש ממנו שנתחייב אחד לשני ונגלה יותר רצינות בקשר , פשוט מצב שאחד מאיתנו צריך להתחיל כדי שמשהו ימשך...
אני מאוד רוצה זוגיות ואפילו להביא עוד ילד ושתהיה לנו משפחה כי אני מאד אוהבת אותו עד כדי כך שאחרי הכל אני רוצה למסד את הקשר בנישואין .
איך מתחילים ומאיפה מתחילים ???
 
אני ובעלי נשואים כבר 9 חודשים ואנחנו גרים אצל ההורים שלי כבר שנתיים.
בכל מריבה שלנו אנחנו מגיעים למצב שאני או הוא מחליטים שדי אי אפשר יותר.ואנחנו רבים על שטויות בלי סיבה.אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני ולא רואים את החיים שלנו בנפרד כי אחרי רגיעה של הריב אנחנו מתנהגים כאילו כלום לא קרה..
אנחנו חושבים שאולי שאנחנו גרים אצל ההורים זה משפיע.מה שקורה מסביב.אני שואלת אם אנחנו צריכים יעוץ זוגי.
 
שלום לך, אני בת 22.6 ויש לי חבר כבר שלוש וחצי שנים.. בזמן האחרון אנחנו כל הזמן רבים ולרוב על שטויות, אני מרגישה שאני לא מבינה אותו וגם הוא לא מצליח להבין אותי, דיברנו על זה הרבה והגענו למסקנה שאנחנו לא מתקשרים טוב מכל מני סיבות שאנחנו לא מצליחים להגדיר, וחשבנו שייעוץ זוגי יכול לעזור לנו בעניין.. ברצוני לשמוע את דעתך. תודה
 
היתה לי מערכת זוגית עם גרוש עד לפני 3 שנים, ואז הוא נכנס לזוגיות חדשה. לפני כשנה חזר הקשר שלנו. למרות שהוא עדיין בזוגיות החדשה- הוא נמצא איתי בקשר יום יומי: קשר של אהבה וחברות , הוא אומר שאינו רוצה זוגיות מלאה איתי כי הוא מפחד שהקשר שלנו יסתיים. מה אני עושה?
 
אנחנו ידועים בציבור, לפני שאני ושני הילדים עברנו לגור אצל חבר שלי, עשינו הסכם ממון שהיה מדובר על ילדים שלנו: לחבר שלי 3 ילדים( בני 23, 19, ו13) ואצלי שני ילדים (בני 23 ו 18).
לאחרי שנה לבקשתו - בן הבכור שלי יצא מהבית שלו, עכשו הוא מבקש שבן השני גם יעזוב את בית, (בלי שום סיבה, לדבריו מיצידו מספיק ששלוש שנים הוא גר אצלו) למרות שילדים שלו נישארים בבית כי זה בית שלהם לדבריו.
שאלה: אך למצא פתרון לבעיה זן, כי בצד אחד אני אוהבת אותו ולא רוצה להישאר לבד, בצד שני זה הבן שלי?
מאוד קשה לי למצא תשובה למרות שכולם אומרים לי לעזוב אותו.
 
אני גרושה טרייה, עברתי משבר מאוד קשה בתקופת הפרידה ועד היום אני מוצאת את עצמי מותקפת בהתקפי דיכאון ובכי.
קשה לי להמשיך הלאה, הלב שלי סגור ולא מוכן להיפתח לקשרים חדשים ובנוסף יש בי יצר נקמנות לפגוע באקס על כל הכאב שגרם לי, רציתי לדעת אם אני זקוקה לטיפול/יעוץ..?
 
• שלום ד"ר שרה,
אני נשואה באושר לבן זוג מקסים! בהריון לבננו הבכור חווינו ממשפחתו (הוריו ואחותו) אכזבה רבה, ההתעניינות היתה מועטה עד אפסית. גם לאחר הלידה, כצפוי, זכיתי ממנה להתעניינות מועטה מאוד. לאחר כחודשיים שלושה בעלי התעמת עם אימו ואמר לה דברים קשים שנבעו מאכזבה רבה.
אימו פנתה אליי ואמרה שהיא מאוד פגועה מכך (אני נאלמתי דום ולא מצאתי כוחות לומר לה שכך גם אני מרגישה!!!) וכי כל מעשיה נבעו מאהבתה הרבה אליי ומכך שהרגישה כ"כ קרובה אליי. עד היום התינוק כבר בן שנה וחודשיים - היא לא טורחת להתעניין לא בי ולא בנכדה, היא מסתפקת בלראות אותו אחת לשבועיים/ שלושה/ חודש. יש לציין כי אנו גרים מרחק כ-5 דקות הליכה. . עוד אוסיף כי אימו היא סבתא מדהימה לשני הנכדים מאחותו של בן זוגי ..
אני ובעלי פגועים עד עמקי נשמתנו!
בעלי ניסה להתעמת איתה בנידון אך "השתפן"; ככל שעובר הזמן ומאכזבה לאכזבה אני מרגישה שנאה כלפיה, ואני נאלצת להיות צבועה עימה.
מה עושים??? אני מוצאת עצמי מוציאה תסכולים על בן זוגי, כל פעם שאני מתאכזבת. והוא שמאוכזב לא פחות מתוסכל פעמיים, גם פגוע מהם וגם מתבאס ממצבי. אודה על תשובתך!!!
 
שלום,
אני בת 28, חבר שלי בן 32. אנחנו גרים יחד מעל שנה ואנחנו עומדים להנשא בעוד כשלושה חודשים.
לפני כחודשיים, גיליתי שהוא בוגד בי עם אישה נשואה. לטענתו הקשר היה מילולי ולא פיזי.ושהוא הפסיק אותו לאחר שגיליתי.
מאז קשה לי לסמוך עליו. אני עוקבת אחרי כל מה שהוא עושה (מיילים וטלפונים). הסכמנו ביננו שנשאיר את הסיפור מאחור, אך אני מפחדת שאולי אני עדיין לא יודעת הכל...
הוא לא מעוניין בטיפול זוגי.
אני מרגישה שכל האופי שלי וההתנהגות שלי השתנתה בזמן האחרון (לחץ, דיכאון, עצב רב), ובנוסף, קשה לי להתמודד עם ההורים שלו, שלהם השקפה שונה על החיים ממני ובאגרסיביות מנסים לכפות את דרכם עלינו.
מה לעשות? לעבור טיפול לבד? לתת לזה זמן?
 
שלום,
אני בן 21 ויש לי חברה בגילי.
אנחנו יוצאים מזה שלוש שנים, בהתחלה הכל היה ממש טוב והיינו מאושרים אבל בשנה האחרונה אני מרגיש ממש ירידה בכל אופן מבחינתי.
אני מרגיש שהיא ממש נלחמת על המערכת יחסים שלנו ואני כבר מזלזל,אני חושב שזה נובע מהאופי שלה: צעקנית,קנאית,לוחצת מדי,וקצת ילדותית.
אני לא בטוח ברגשות שלי כלפיה ואני מרגיש ממש אילוץ להראות כלפיה אהבה.
אני ממש לא יודע מה לעשות אני לא רואה את עצמי יושב בטיפול זוגי.
מה תוכלי לייעץ לי בבקשה?
 
שלום לך דר' שרה,
יש לי חבר כבר 5 שנים לא מזמן התחלתי לדבר איתו על חתונה כי ראיתי שמהצד שלו זה לא בא ואמרתי לו שכבר צריך להתקדם הלאה דיברנו על זה והוא אמר לי: "אל תדאגי כל דבר בזמן שלו לא צריך לקפוץ מעל הפופיק " וזה ממש צרב לי כי אנחנו כבר 5 שנים ביחד וזה לא מתקדם לשום מקום אני מאוד מפחדת ממה שיהיה כי הוא מושך את זה סתם וזה לא שחסר לנו משהו ברוך השם יש הכל אני אודה לך אם תוכלי להסביר לי את מה שהוא אמר מה הייתה הכוונה שלו? האם הוא רציני איתי? כי 5 שנים זה לא צחוק .
אודה לך מאוד אם תוכלי לענות לי על זה בהקדם האפשרי
 
אני בן 42 נשוי 14 שנה+3 . כמעט כל שנות נישואי אני ואשתי לא מסתדרים: אי הבנות, אי הסכמות והמון ויכוחים. עקב כך דעכה האהבה עם השנים (לא שהיתה אהבה גדולה..) ואני מאמין שאחנו ביחד אך ורק בגלל הילדים. המצב מבחינתי בלתי נסבל: איננו מקיימים יחסים קרוב לשנה, אין ביננו חיבוקים ונשיקות וממש יחסים קרים-אנו חיים כמו שני אנשים ששוכרים דירה יחד... על פי מה שהיא משדרת העניין לא מפריע לה ולמרות שדיברתי איתה כמה פעמים לא חל שום שינוי חיובי בקשר ליחס אלי. אני מרגיש כמו אויר בבית ,מוצא את עצמי בודד ולבד ומשווע לשינוי! איני רוצה למצוא את עצמי מבלה את המשך חיי בצורה כזו אומללה ללא אהבה וללא בת זוג ,ולכן קיימת אצלי מחשבה די הרבה זמן לגבי עזיבת הבית ופרידה -למרות כל הצער והכאב שכרוך בכך, אך אני לא רואה כבר שום ברירה אחרת..
מה לעשות ?ואיך לדעתך עליי לנהוג? בתוך תוכי אני בהרגשה שהיא לא מעונינת ופוחדת מפירוק המשפחה
תודה על תשובה מהירה
 
אני בת 43, נשואה+3 בגילאי חמש עשרה עד שמונה עשרה, שתי בנות ובן. הבנות מרדניות חוצפניות ולא מוכנות לעזור או לתת מעצמן למשפחה בכלום, לא עוזר לי ולבעלי שיחות נפש איתן או דרישה ואפילו תוקפנות הן מחזירות בצעקות ובכוחניות. בעלי חולה כליות ומטופל בדיאליזה אבל משתדל מאוד לעזור בבית ובני גם משתדל לתת מעצמו, הבנות כל היום מכינות שיעורים או במחשב ולא מוכנות לשאת ולדבר עם המשפחה אני עושה הכל בבית, אני מבקשת מהן מתלות קלות כגון פינוי השולחן לאחר אוכל סידור המיטה שלהן, והן מגיבות בצעקות ובעצבים לא מובנים. וגם מסרבות לדבר איתי כמה ימים עושות ברוגז,
מבקשת אני מענה למצב מטריד זה הגורם לאווירה לא נעימה בבית, לויכוחים מיותרים , ולעצב מצידי
בתודה מראש
ההורים
 
שלום לך שרה
התוודעתי אלייך דרך חיפוש נושא "כפיית החזרה" של פרויד באינטרנט,וגוגל העלה את המאמר שלך "האב הנוטש- תופעת נטישת אבות את ילדיהם".
מאמר מעניין מאוד. בעיקר התחברתי לפסקה הבאה:
הבן הנטוש מזדהה מבחינת מינו עם אביו, אך אסטרטגית תופס את אמו כקריטית להישרדותו, ולכן בוחר ב"צד" של אמא, וסולד מאביו; ככל שהוא סולד יותר מאבא, הוא גם מנסה להידמות לו פחות, ובו-בזמן חש געגוע פנימי ל"אבא שלא היה לי" - מה שיכול להפוך למשיכה לגברים אחרים".
צד את עיני גם המשפט: "פרויד כינה תופעה זו כ"כפיית החזרה"- הגורמת לנו לשחזר חוויות ויחסים מהעבר".
אני מתמודד עם נטיות הומוסקסואליות מהסיבה דלעיל (האב) ומרגיש שכפיית החזרה משפיע עליי באופן בו אני מתאהב בגברים שאינם יכולים להביע רגש ואהבה אליי כמו אבא שלי
מאוד אשמח להתייחסותך
 
שלום
אני בת 24 אני בקשר עם בחור 3 שנים אנחנו עושים רק סקס ובזמן האחרון אני פיתחתי רגשות חזקים אליו .
הוא יודע אבל שום דבר לא משתנה.
אני בבעיה ולא יודעת מה לעשות כל פעם שאני איתו יום למחרת הוא נעלם לי ולא מתקשר!מה עליי לעשות?
אני אוהבת אותו ולא רוצה לאבד
שי-לי
 
 

 
 
לדף הבית- ייעוץ זוגי ומשפחתי